PUDD'NHEAD WILSON (PENGUIN CLASSICS)

Written as a sharp social commentary, Mark Twain’s scathing novel of mistaken identity and racial inequality remains strikingly relevant today—with an introduction by Langston Hughes.

At the beginning of Pudd’nhead Wilson a young enslaved woman, fearing for her infant son’s life, exchanges her light-skinned child with her master’s. From this rather simple premise Mark Twain fashioned one of his most entertaining and funny, yet biting novels. On its surface, Pudd’nhead Wilson possesses all the elements of an engrossing nineteenth-century mystery: reversed identities, a horrible crime, an eccentric detective, a suspenseful courtroom drama, and a surprising, unusual solution.

Yet it is not a mystery novel. Seething with the undercurrents of antebellum southern culture, the book is a savage indictment in which the real criminal is society, and racial prejudice and slavery are the crimes.

Written in 1894, Pudd’nhead Wilson glistens with characteristic Twain humor, with suspense, and with pointed irony: a gem among the author’s later works.

Pudd'nhead Wilson הוא אחד הרומנים הנוקבים והמרתקים ביותר של מארק טוויין, המשלב בין עלילת מסתורין סוחפת לבין ביקורת חברתית חריפה על גזענות, עבדות ואי־שוויון באמריקה של המאה ה-19.

הסיפור מתחיל כאשר אישה משועבדת מחליטה להחליף בין בנה בהיר העור לבין בנו של אדונה, מתוך פחד לגורל ילדה. החלטה אחת משנה את חייהם של כל המעורבים ויוצרת שרשרת אירועים הכוללת זהויות מוחלפות, פשע, חקירה יוצאת דופן ודרמת בית משפט מותחת.

באמצעות ההומור המושחז והאירוניה המזוהים עם כתיבתו, טוויין חושף את האבסורד והעוולות של החברה הדרומית טרם מלחמת האזרחים. מאחורי העלילה המרתקת מסתתר דיון עמוק בשאלות של זהות, צדק, מעמד וגזע.

הספר נחשב לאחת היצירות החשובות של מארק טוויין וליצירה מרכזית בספרות האמריקאית הקלאסית. הוא ממשיך להיות רלוונטי גם כיום בזכות התובנות החברתיות החריפות והסיפור הבלתי נשכח שהוא מציג.